יש רגעים בהיסטוריה הכלכלית שבהם הכללים משתנים. השנים האחרונות היו בדיוק כאלה. אם לפני מספר שנים, הריבית עמדה כמעט על אפס והפיקדונות לא הניבו כמעט דבר, המציאות היום שונה לגמרי. והשאלה היא: מה זה אומר על הדרך שבה אנחנו מנהלים את ההון הפנוי שלנו?
הסקרים מראים כי ישראלים רבים מחזיקים הון פנוי – כסף שאינו מיועד לצריכה מיידית אלא לחיסכון, להשקעה, או למטרות עתידיות. אבל איך מנהלים את הכסף הזה נכון, כשהמציאות הכלכלית משתנה? בואו נבין מה השתנה ומה זה אומר עלינו.
המהפך: מריבית אפסית לתשואות משמעותיות
לפני מספר שנים, הריבית של בנק ישראל עמדה על שיעורים נמוכים מאוד – בסביבות רבע אחוז או פחות. זה היה המצב בישראל וגם ברוב כלכלות העולם. המשמעות הייתה פשוטה: הפיקדון בבנק כמעט לא הניב דבר. תשואה של עשיריות אחוז בודדות.
אבל המציאות השתנתה. בשנים האחרונות, בנק ישראל העלה את הריבית מספר פעמים, והיא עומדת היום על רמה גבוהה בהרבה מהעבר. מה זה אומר? שתשואות הפיקדונות עלו, ושהאלטרנטיבות השתנו.
אבל חשוב להבין: גם אם הריבית עלתה, זה לא אומר אוטומטית שפיקדון הוא הפתרון הטוב ביותר. הדבר תלוי באינפלציה, במטרות שלכם, ובאופק הזמן.
האם הפיקדונות חזרו להיות אטרקטיביים?
זו השאלה שרבים שואלים. התשובה: תלוי.
מתי, כיום, פיקדון הוא בחירה טובה? אם אתם מחפשים בטיחות מוחלטת, אם אתם זקוקים לכסף בטווח הקצר, או אם אתם לא מוכנים לשאת סיכון – פיקדון יכול להיות אפשרות סבירה. במיוחד אם מדובר בכסף שאתם יודעים שתצטרכו אותו בקרוב.
אבל, יש כאן “אבל” חשוב: גם עם ריבית גבוהה יותר, צריך להשוות את התשואה לאינפלציה. אם האינפלציה גבוהה מהתשואה על הפיקדון, אתם בפועל מפסידים כוח קנייה. הכסף שלכם אומנם גדל במספרים, אבל הערך האמיתי שלו יורד.
לטווח הארוך: למי שחוסך לטווח של שנים רבות – לפרישה, לילדים, או למטרות אחרות רחוקות – פיקדון לבדו כנראה לא יספיק. צריך לחשוב על אפיקים נוספים.
השוק הפיננסי: מה קרה מאז?
בשנים שבהן הריבית הייתה אפסית, השווקים הפיננסיים עלו. מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות – רבים ראו עליות משמעותיות. היו תקופות שבהן נדמה היה שהשוק רק עולה.
אבל כשהריבית עולה, השווקים מגיבים. יש תנודתיות, יש עליות וירידות, ויש אי-ודאות. מה שעבד בעבר לא בהכרח עובד היום. מה שהיה “השקעה בטוחה” עשוי להיות פחות בטוח במציאות החדשה.
המסר החשוב: אי אפשר להניח שמה שקרה בעבר יקרה בעתיד. השוק משתנה, התנאים משתנים, והאסטרטגיה צריכה להשתנות איתם.
הטעויות הנפוצות בניהול הון פנוי
מתוך הניסיון בתכנון פיננסי, הנה הטעויות שרואים שוב ושוב בניהול הון פנוי:
טעות 1: להשאיר הכל בפיקדון מתוך פחד
ישנם אנשים שמפחדים מכל סיכון ומשאירים הכל בפיקדון, גם כשהם חוסכים לעוד 20-30 שנה. הבעיה: בטווח ארוך, הם עלולים להפסיד הזדמנויות צמיחה משמעותיות.
טעות 2: להשקיע הכל בשוק ההון, ללא ההבנה והידע הדרושים
ישנם כאלה שעושים את ההפך – שמים הכל במניות או בקרנות בלי להבין את הסיכונים, את התנודתיות, או את הערך של מה שיש להם. כשהשוק יורד, הם נכנסים לפאניקה.
טעות 3: לא להתאים את האסטרטגיה למציאות החדשה
מה שהיה נכון ב-2020 לא בהכרח נכון כיום. הריבית השתנתה, השווקים השתנו, והאסטרטגיה צריכה להשתנות.
טעות 4: להתעלם מהעמלות
רבים לא יודעים כמה עמלות הם משלמים על ההשקעות שלהם. עמלות גבוהות אוכלות את התשואה, ובטווח הארוך זהו עניין משמעותי מאוד.
טעות 5: לחשוב “אנחנו מבינים בהשקעות” – פשוט כי השוק עלה
בשנים בהן השוק עלה, רבים חשבו שהם משקיעים מצוינים. אבל כשהשוק יורד או מתנדנד, מסתבר שהם לא באמת הבינו את הסיכונים.
אז מה כן עושים? הנה העקרונות הבסיסיים:
הבנת המטרות
לפני שמחליטים איפה לשים את הכסף, צריך להבין למה הוא מיועד. כסף שתצטרכו בשנה הקרובה צריך להיות נגיש וזמין. כסף שמיועד לעוד 20 שנה יכול להיות מושקע אחרת. לכל מטרה – תכנון אחר.
פיזור נכון
כלל הזהב בתחום ההשקעות הוא “לא לשים את כל הביצים בסל אחד”. חלק בפיקדונות לנזילות ובטיחות, חלק באגרות חוב, חלק במניות או בקרנות – בהתאם לפרופיל הסיכון ולמטרות.
התאמה לפרופיל סיכון
לא לכולם מתאימה אותה האסטרטגיה. אישה בת 30 שחוסכת לפרישה יכולה לשאת סיכון גבוה יותר מאדם בן 65 שכבר פרש. הגיל, המצב הכלכלי, והיכולת הנפשית להתמודד עם תנודות – כל אלה משפיעים.
ניטור שוטף
השווקים משתנים, החיים משתנים, והמטרות משתנות. תיק השקעות הוא לא עניין של “שגר ושכח” – זהו תהליך הדורש מעקב והתאמות לאורך זמן.
עזרה מקצועית
עולם הפיננסים והשקעות הוא מורכב. יש מגוון עצום של מוצרים, אפיקים, ואפשרויות. תכנון פיננסי מקצועי יכול לעזור להבין את האפשרויות, לבנות אסטרטגיה מותאמת, ולנווט במציאות המשתנה.
האפשרויות: מה יש על השולחן?
בלי להיכנס להמלצות ספציפיות, הנה סוגי האפיקים הקיימים:
פיקדונות וחסכונות – בטוחים, נזילים, עם תשואה קבועה. מתאימים לטווח קצר ולכסף שצריך להיות זמין.
אגרות חוב – השקעה בהלוואות לחברות או למדינה. אלו בדרך כלל פחות מסוכנות ממניות, אבל עם תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מפיקדון.
מניות וקרנות מניות – השקעה בחברות. פוטנציאל תשואה גבוה, אבל גם תנודתיות וסיכון גבוהים יותר. מתאים יותר לטווח הארוך.
קרנות נאמנות – קרנות שמשקיעות במגוון נכסים. ישנם סוגים שונים ברמות סיכון שונות. היתרון: פיזור וניהול מקצועי. החיסרון: עמלות ניהול.
פוליסות פיננסיות – מכשיר חיסכון שמציע יתרונות מס ופיזור בין אפיקים. מתאים למי שמחפש גמישות וחיסכון לטווח בינוני-ארוך.
נדל”ן פיננסי – השקעה בנדל”ן דרך תעודות סל, קרנות, או מכשירים אחרים. לא דורש רכישת דירה פיזית אבל מאפשר חשיפה לשוק הנדל”ן.
הערה חשובה: המידע במאמר זה הוא כללי ונועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי או המלצה להשקעה. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל לאחר התייעצות עם יועץ פיננסי מוסמך, תוך התחשבות במצב האישי והצרכים הספציפיים שלכם.
האמור מהווה סקירה לא ממצה של החקיקה והתקנות הרלוונטיות ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי או מקצועי. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות/פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד. המידע במאמר זה נועד להרחבה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, ביטוחי או משפטי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בתחום הפיננסי/פנסיוני/ביטוחי. אנו ממליצים לבדוק מידע מעודכן מול גורמים מוסמכים לפני קבלת החלטות.
